הסגנון הים תיכוני חוזר: כך תכניסו את אווירת החוף לבית שלכם

יש משהו טבעי בחיבור בין הבית הישראלי לסגנון הים תיכוני. האור החזק, הקיץ הארוך, הקרבה לים ותרבות האירוח סביב השולחן הופכים את הסגנון הזה לכמעט מתבקש. בשנים האחרונות הוא חוזר בגדול למגזיני העיצוב ולרשתות החברתיות, אבל בגרסה מעודכנת: פחות כחול ולבן של גלויה מיוונית, יותר גוונים אדמתיים, חומרים טבעיים ותחושה רגועה ומחוספסת. במדריך הזה נסביר מה מאפיין את הסגנון, איך מאמצים אותו בלי להפוך את הבית לתפאורה, ואיך מתאימים אותו לדירה עירונית רגילה.

מה הופך עיצוב לים תיכוני

הסגנון הים תיכוני אינו סגנון אחד אלא משפחה של השפעות: איים יווניים, כפרים בדרום איטליה, בתים בדרום ספרד ובמרוקו, ובמידה רבה גם הבנייה הערבית והטמפלרית בארץ. המכנה המשותף הוא בנייה שמותאמת לאקלים חם: קירות עבים, חלונות מוצלים, חללים פתוחים לרוח, חומרים שנשארים קרירים במגע ושימוש נדיב במרחבי חוץ.

בעיצוב הפנים זה מתורגם לכמה מאפיינים ברורים. קירות בגימור טיח גס או מט, לעתים בגוון לבן שבור או חול. רצפות אבן, טרקוטה או אריחים מצוירים. קורות עץ חשופות או רהיטי עץ מלא בגימור טבעי. אלמנטים קמורים כמו קשתות ונישות. ובעיקר תחושה של פשטות: בלי עומס, בלי ברק, עם הרבה מקום לאור.

פלטת הצבעים: מעבר לכחול ולבן

הגרסה העכשווית של הסגנון נשענת על צבעים שנלקחו מהנוף: חול, טרקוטה, אוקר, זית, אפור אבן ותכלת דהוי. הבסיס הוא כמעט תמיד גוון בהיר וחם לקירות, ועליו מוסיפים נגיעות של צבע דרך טקסטיל, כלי קרמיקה ופריטי נוי.

מי שרוצה בכל זאת את הכחול הקלאסי יכול לשלב אותו במינונים קטנים: דלת כניסה, אריחי חיפוי במטבח, כריות על הספה. כחול עמוק לצד טרקוטה יוצר שילוב חם ומאוזן שמזכיר בתים בדרום איטליה. הכלל החשוב הוא לא להגזים. הסגנון הים תיכוני אמור להרגיש כמו בית שהשמש דהתה בו את הצבעים, לא כמו חנות מזכרות.

חומרים וטקסטורות

אם יש דבר אחד שמגדיר את הסגנון, זו הטקסטורה. משטחים חלקים ומבריקים לא שייכים לכאן. במקומם מחפשים חומרים שיש להם נוכחות ומגע:

• טיח בגימור ידני או צבע מינרלי בגימור גיר
• אריחי טרקוטה או אריחים מצוירים בסגנון מרוקאי וספרדי
• עץ אלון או אגוז בגימור שמן, לא לכה מבריקה
• פשתן וכותנה גסה לווילונות, מצעים וכיסויי כריות
• קש, נצרים וחבל למנורות, סלים וכיסאות
• קרמיקה בעבודת יד עם פגמים קטנים שמעידים על יד אדם

השילוב של כמה טקסטורות טבעיות באותו חדר יוצר עומק בלי צורך בהרבה צבע או קישוט. מנורת קש מעל שולחן עץ, וילון פשתן ליד קיר טיח, אגרטל חרס על מדף אבן. כל אחד מהם צנוע, וביחד הם יוצרים אווירה.

קשתות, נישות וצורות רכות

אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות הוא החזרה של הקשת. פתחים מקושתים בין חדרים, מראות בצורת קשת, נישות בקיר שמשמשות כמדפים. הצורות המעוגלות מרככות את החלל ויוצרות תחושה של בית ותיק ונעים.

בדירה קיימת לא תמיד אפשר לשנות פתחים, אבל יש דרכים פשוטות יותר להכניס את המוטיב. מראה מקושתת בגובה מלא, ראש מיטה מעוגל, שולחן עגול מעץ או אבן, ואפילו צביעה של צורת קשת על קיר כרקע לפינת אוכל. בבנייה חדשה או בשיפוץ, כדאי לשקול נישות מובנות בקירות גבס במקום מדפים צפים, הן חוסכות מקום ונראות טבעיות לסגנון.

המרפסת כחדר נוסף

בבתים ים תיכוניים החיים מתרחשים בחוץ לא פחות מאשר בפנים, ובישראל אפשר ליהנות מהמרפסת רוב חודשי השנה. כדי שהמרפסת תרגיש כחלק מהבית, כדאי להמשיך אליה את שפת החומרים מבפנים: אותם גוונים, אותם עצים, אולי אותו אריח.

פרגולה מעץ או ממבוק עם צמח מטפס כמו יסמין או בוגנוויליה תיתן צל וריח. עציצי חרס גדולים עם עצי זית, לימון או לבנדר ישלימו את האווירה. ריהוט חוץ מעץ טיק או ממתכת בצבע כהה עם כריות פשתן, שולחן אוכל ארוך ותאורה חמה של פנסים או שרשרת נורות יהפכו גם מרפסת עירונית קטנה למקום שרוצים לשבת בו עד מאוחר.

איך לא להגזים

הסכנה בכל סגנון מובהק היא להפוך את הבית לתפאורה. כדי להימנע מכך, כדאי לבחור שניים או שלושה מאפיינים מרכזיים ולתת להם להוביל, במקום לנסות להכניס הכל. למשל: קירות בגימור טיח, רהיטי עץ טבעי וקרמיקה בעבודת יד. זה מספיק כדי ליצור אווירה ברורה.

עוד טיפ הוא לשלב פריטים עכשוויים. ספה מודרנית בקווים נקיים, מנורה בעיצוב סקנדינבי או אמנות מקומית יוצרים דיאלוג מעניין עם האלמנטים הים תיכוניים ומונעים תחושה של בית נופש מתוכנן מדי. בסופו של דבר, הסגנון הזה עוסק באורח חיים: פשוט, פתוח, מחובר לטבע ולאנשים.

מטבח וחדר רחצה בהשראה ים תיכונית

המטבח הוא לב הבית הים תיכוני, ולכן כדאי להשקיע בו מחשבה. חזיתות ארונות בגוון זית, חול או כחול מעושן, משטח עבודה מאבן או בחיקוי אבן מט, וחיפוי קיר מאריחים מצוירים או מאריחי זליג׳ מבריקים בעבודת יד יוצרים מיד את האווירה. מדפים פתוחים מעץ עם כלי חרס, צנצנות תבלינים ובקבוקי שמן זית משלימים את התמונה ומזמינים לבשל.

בחדר הרחצה אפשר לשחק עם טיח עמיד במים בגימור מט, כיור אבן או קרמיקה, ברזים בגימור פליז או שחור, ומראה עגולה במסגרת עץ. סל נצרים למגבות ועציץ קטן ליד החלון יוסיפו את הנגיעה האחרונה. גם כאן הכלל זהה: מעט חומרים טבעיים שנבחרו בקפידה, בלי עומס.

לסיכום, הסגנון הים תיכוני מתאים במיוחד לבית הישראלי בזכות האקלים, האור והתרבות המקומית. גוונים אדמתיים, חומרים טבעיים, צורות רכות ומרפסת שמזמינה לשבת בחוץ הם הבסיס. מי שמתכנן שיפוץ רחב, במיוחד כזה שכולל שינוי פתחים או רצפות, ירוויח מהתייעצות עם מעצב או אדריכל שמכיר את הסגנון היטב.